הספדים
אמא היקרה והאהובה שלי, ביאטריס גרייף לבית דנציגר, אבא היקר והאהוב שלי, שמואל ("מירו") גרייף.
אני ניצב כאן ליד חלקת הקבר שלכם בלב דואב ובתחושות אבל כבד וצורב – אבל גם מתוך רגש עמוק של הכרת תודה עמוקה ועצומה על כל מה שעשיתם למעני במסירות אין קץ, מאז יומי הראשון עלי אדמות. הודות לכל מה שהענקתם לי ורק בזכותכם, הגעתי עד הלום.
אמא היקרה,
לפני שלושה חודשים הלכת מאתנו. קשה לי להשלים עם החלל העצום שהותרת עם לכתך. את חסרה לי כל כך, אני מתגעגע אליך, אין לך ולא יהיה לך תחליף. את האמא המסורה ביותר בעולם, הנדיבה ביותר בעולם, אצילת הנפש ביותר בעולם, החכמהביותר בעולם, היפה ביותר בעולם.
כל מי שהכיר אותך, התרשם עמוקות ולא חוסך ממך מחמאות ושבחים לרוב. אין אדם אחד שלא התרשם מאישיותך הנהדרת.
חשבתי שהזמן מטשטש את הכאב, אך במקרה שלך הכאב והצער הממלאים את לבי רק הולכים ומתחזקים. קשה לי מאוד בלעדיך. החיים אינם אותם חיים. התחיל עידן חדש. יש אנשים שאין להם תחליף. אמא, לך אין ולא יהיה תחליף. אצילות נפשך, נדיבותך, חוכמתך, יופייך – כל אלה הם מאפיינים בולטים באישיותך, שהרשימה כל מי שראה אותך אפילו למספר דקות.
מאז לכתך ניחמו אותי מאות אנשים, שחלקם זכו להכירך למשך דקות ספורות בלבד – ובכל זאת שמעתי מהם שיר הלל על אישיותך הכובשת, על קסמך האישי ועל יופייך.
לשמחתי התפרסמו עעליך בעיתונות הישראלית והלועזית מאמרי הספד נפלאים, אבל אפילו הם לא הקיפו את כל העושר העצום של קווי אישיותך הייחודית, האצילה והמופלאה. אני ממשיך במאמציי להנציחך.
אמא היקרה! אני מתחייב לעשות כל מאמץ כדי להמשיך ולהנציח אותך בכל דרך אפשרית, כי את ראויה לכך שרבים יכירו את אישיותך הנאצלת. העולם בלעדיך איננו אותו עולם. את חסרה בו מאוד.
אני גם רוצה לומר לך אמא סליחה, אני רוצה לבקשך לסלוח לי על כל אותם חטאים שחטאתי לך מתוך חוסר מחשבה, טפשות או חוסר מחשבה וחוסר סבלנות. לא היית ראויה להתנהגותי באותם מקרים לא רבים. אני מצטער עליהם בכל לבי. הייתי רוצה להחזיר את הגלגל אחורנית ולכפר על חטאיי אילו רק ניתן היה. סלחי לי אמא על כל העוול גרמתי לך, בשוגג, לא מרצון להרע. אנא סלחי לי. לא התכוונתי לצער אותך.
אמא היקרה! אני גאה שאת אמי, אני גאה להיות בנך. אלך בדרכך המיוחדת, אותה התוויית לי והקנית לי במהלך השנים, ואשתדל להוסיף לך ולמשפחתנו כבוד. אני גאה מאוד להיות נצר למשפחות גרייף,דנציגר, גולדמן, לוין.
אמא, לא אשכח אותך עד יומי האחרון.
אבא היקר!
אתה ואמא נמצאים שוב יחד, כפי שהייתם שנים רבות. אני יודע שאתם שוכנים בגן העדן. הכיתוב על המצבה שעשינו לכבודך, אבא, בשנת 1977 לא הכילה את כל אותם קווים נפלאים באישיותך שראוי לפרסמם, ולכן החלטתי להוסיף את תיאור אישיותך הנהדרת על המצבה. היית לי לא רק אבא מסור ואוהב, דואג ועוזר, היית לי כחבר קרוב, יועץ ותומך. כה עצוב, שלא הספקת להגיע אפילו לשנתך ה-שישים. הלכת מאתנו בטרם החל שלב של לבלוב חדש בחייך, שכה חיכית לו ושהיית ראוי לו ושכה הגיע לך.
אין יום שבו איני נזכר בך, אבא, בכל מה שעשית למעני, בעצותיך הטובות, בעידוד העצום שנסכת בי, בכל אותן פעילויות שנועדו לעזור לי ולהקל על חיי. לא חסכת מאמץ, זמן, כוחות וממון כדי להגשים את כל משאלותיי ובקשותיי. היית האב המסור ביותר בעולם. לא היה גבול למסירותך, לתמיכתך ולתמיכתך.
חבל שמצב בריאותך קיצר את חייך בצורה משמעותית. אילו היית חי היום, אבא היקר, אני משוכנע שהרופאים יכלו להצילך. ענף הרפואה הנוירולוגית בשנת 1977 היה נחשל ופרימיטיווי למדיי והרופאים לא הצליחו להחזירך לחיים.
אני שמח, אבא היקר, שזכית להיות בחתונתי. לדאבון לבי לא זכית לראות את ילדיי, אביגיל וארנון, נכדיך, ולא את ניניך, יואב, נעמה ועומר. אתה רואה אותם בלי כל ספק מלמעלה, מגן העדן בו אתה שוכן לבטח.
גם ממך, אבא היקר, אני רוצה לבקש סליחה, על שלא הקדשתי לך תשומת לב מספקת, שלא הייתי קשוב אליך די הצורך, שפגעתי בך, ובעיקר – שלא הייתי לידך הרגעים האחרונים לפני שאיבדת את הכרתך. ייתכן שיכולתי להביאך מהר יותר לבית חולים וכך להצילך. תודה מכל לבי על כל מה שעשית למעני. כדי לפרט, אזדקק לכמה שנים.
זכיתי לשני הורים נפלאים, ואני אסיר תודה לבורא עולם על כך. זו מתנה שתלווה אותי כל ימי חיי. כל הישגיי והצלחותיי שהביאוני עד הלום, הם בזכותכם, אמא ואבא היקרים שלי. בזכות החינוך המעולה, ההשכלה שהענקתם לי, האהבה, החום, המסירות, החום האנושי, ואצילות הנפש הנהדרת שלכם.
תודה רבה על כל מה שהענקתם לי, אמא ואבא. אתם אתי, כל העת, מלווים אותי בכל רגע באשר אלך. לעולם לא אשכח אתכם. אזכור אתכם לעד.
Like